למה יש הבדלים תרבותיים בין הגזעים?

 

למה בכלל יש גזעים שונים למין האחד והיחיד שלנו?

מה ההבדל בין סיבות מיידיות לבין סיבות יסודיות?

מדוע במדינות מסוימות מחליפים שלטון על ידי ספירת גולגלות, ובאחרות על ידי ניפוץ גולגלות?

האם יש סיכוי לגזעים 'הנחותים' להמריא ולהשתוות לאחרים?

 

המריבות בין רואנדה לבורונדי היו איזה שבט, ההוטו או הטוטסי, ירוצצו יותר ראשים לשבט השני. המריבות (כיום) 1 בין אנגליה, צרפת וספרד הן, איזו מדינה היתה הראשונה שהמציאה את הקינוח הממותק 'קרם ברולה'. אני באופן אישי מעדיף את המריבות האירופאיות על פני האפריקאיות. השאלה המעניינת היא, מדוע יש פערים כה רחבים בתרבויות השונות, המאפשרים לי לשאול שאלות כה שונות לגבי אוכלוסיות של בני אדם?

    בבוליביה, בעיירה קטנה דרומית לבירה לה פס, חי בחור צעיר, שמשמש מדריך טיולים לעת מצוא. הוא מלווה ומדריך קבוצת תיירים במשך מספר ימים, במקומות מרהיבים במדינה, ומקבל שכר טירחה נאה, המספיק לו לחיות שלושה חודשים. ואז, למרבה הפליאה (לאוזניים מערביות), במשך שלושת החודשים הבאים, כאשר הכסף בכיסו - הוא אינו עושה דבר! פשוט, נח לו עד שיגמר הכסף. אין לו צורך כעת לעבוד, לכן הוא יושב בטל. כאשר יגמר הכסף, יחפש להדריך קבוצת תיירים נוספת, ויחזור לרבוץ עוד רבעון. אמריקאי ממוצע, שהיה שומע על תרבות עסקית מעין זו, היה נדהם. הוא כבר היה מקים עסק שיעבוד כמובן ברציפות, שוכר עובדים נוספים, גורף רווחי עתק, חוזר ומשקיע בעסקים ונכסים נוספים, הופך למיליונר, מקים מפעלים נוספים, מגייס פועלים נוספים, ו... מפתח את כלכלת המדינה כולה. מדוע החשיבה העסקית התפתחה בצורה כל כך שונה, במדינות שונות?

    באחד מטיולי בעולם הגעתי ליאנגון (לשעבר ראנגון)2, בירת מיינמאר (לשעבר בורמה). טיילתי עם אשתי על שפת נהר האירוודי של העיר. הסתכלנו שמאלה וימינה. אף גשר לא היה שם כדי לחבר את שתי הגדות. כאשר עמדתי על גדת הסיינה בפריז, או על גדת התמזה בלונדון, לכל כיוון שהתבוננתי ראיתי שלושה גשרים או יותר. צרפת ואנגליה הן מדינות מודרניות, כמובן. אולם בבורמה העיר הסתיימה עד לגדה האחת בלבד. מעברה, נראו מרחוק רק כמה בקתות דייגים עלובות למראה. רק שירות מעבורת חיבר את שתי גדות הנהר. מהרגע שרצית להגיע לגדה הנגדית, חלפה בערך שעה תמימה, וגם כך נפח התעבורה היה מוגבל ביותר.

    בורמה, כמו ישראל, נולדה אחרי החלטת האו"ם בשנת 1947, ועובדה זו גורמת לבורמזים להשוות את התפתחותם ביחס ישראל. במבט מעמיק יותר, בכך גם מסתיימת ההשוואה. בעוד ישראל התקדמה בכל התחומים, יצרה תעשייה מתקדמת וכלכלת שוק מפותחת, מכוני השכלה ומדע מהטובים בעולם, וצבא מהחזקים בעולם - נשארה בורמה אחת המדינות הנחשלות בעולם. מדוע קרה הדבר?

    בשלב מסוים החליפו שליטי בורמה את שם המדינה למיינמאר, שפירושו 'ארץ הזהב'. בביקור שלי באחד המוזיאונים בעיר, ראיתי מפת ענקית של המדינה תלויה על קיר שלם, ונורות מאירות במקומות שונים: כל נורה סימנה מיקום של מכרה זהב. ספרתי יותר מעשר נורות דולקות כאלה (יתכן שהיו עוד כמה כבויות - אולי היו שם כמה נורות שרופות?) אם כן, במדינה מפיקת זהב זו, ניתן היה לבנות, לפתח ולשפר את רמת החיים בכל הענפים: לבנות גשרים חוצי נהרות, לסלול כבישים, למתוח עמודי חשמל, לשפר את מערכת הביוב; להקים מפעלים, אוניברסיטאות, מערכת בנקאות מודרנית, ומה לא? במקום כל הדברים הללו, הבורמזים החביבים עושים שימוש אחר לגמרי בזהב שלהם: מצפים בו את הפגודות ואת פסלי הבודהה.

    מדוע העם הזה מבזבז את אוצר הטבע שלו על מסורות ואמונות, במקום שיפור רמת החיים? אני רוצה לציין כי המנהיגים של בורמה הם כת צבאית שלטת, שכל העם משמש לה כבן ערובה, אולם אנשי העם הפשוטים הם בודהיסטים שלווים וממושמעים, טובי לב וטובי מזג. כאשר לומדים להכירם מקרוב, אלו אנשים נפלאים. למה הפער המחשבתי, או התפישתי, גדול כל כך בינם לבין המערב?

    ההבדל שאני מעלה על דעתי בין ישראל לבין בורמה, הוא הטרוגניות לעומת הומוגניות. ישראל הינה מדינה קולטת עליה, ומשמשת כור היתוך למגוון גדול של אנשים, מתרבויות שונות, מסורות שונות ותפישות עולם שונות. כאשר אתה נכנס באקראי לכל גן ילדים בעיר ממוצעת, אתה מוצא בה בעלי שיער שחור, חום, בלונדי, ג'ינג'י, חלק, מתולתל, מקורזל, מכל העדות ומכל הגזעים. לכל אחד מהילדים הללו גם אישיות אחרת, תפישות עולם שונות, חשיבה מנטאלית ייחודית. לו היו מוצאים עורק זהב עשיר בישראל, (או מאגר נפט או מרבץ אורניום...) כל קבוצה, כל תרבות, כל פלח של האוכלוסייה היה דורש לנצל אותו בצורה אחרת, (המתאימה להפליא לאינטרס הצר שלו...) ולבסוף היתה מתגבשת פשרה שמשפרת את רמת החיים לכל העם. העם הבורמזי, לעומת זאת, מורכב מאוכלוסייה אחידה מאוד. זו חברה עתיקה המושתתת על מסורת תרבות יחידה. רובם בעלי אותה דת, אותה אמונה, אותה תפיסת עולם. מספיק שהשליט יחליט על מטרה אחת לניצול הזהב, הכול יסכימו עמו ביראת כבוד, כי כך הם מורגלים וכך הם חיים דורות רבים. אף אחד לא יעז להציע הצעה נגדית, או לעורר ויכוח ציבורי. על הפגנה או מרידה כמעט ואין מה לדבר (וכאשר התחוללה מרידה, היא הפכה למרחץ דמים). כך, נגזר עליהם לחיות את חייהם על פי השגיאות, או המשוגות, של המנהיג התורן.

    מדוע המדע, התעשייה והכלכלה באירופה עולים בכל המדדים על פני מרבית המדינות במרכז אפריקה? למה מושג הזמן כל כך שונה בין מדינות צפון אמריקה ודרום אמריקה? מפני מה הערבים, שהיו מובילים בעולם במדע, באסטרונומיה וברפואה בימי הביניים, נסוגו כל כך בפני הישגי המערב בעת החדשה? ומדוע כבשו האירופאים מספרד ופורטוגל את כל יבשת אמריקה הדרומית, ולא להיפך? איך עלתה יפן, ממדינה מסתגרת ומעוטת הישגים, לאחת המדינות המפותחות בעולם? מדוע במדינות מסוימות יש שלטון מרכזי, מלוכה או רודנות, ומדינות אחרות מקבלות על עצמן שלטון דמוקרטי? למה במדינות מסוימות השלטון יציב שנים מרובות, ואילו במדינות במקומות אחרים בעולם, יש הפיכות צבאיות כל כמה שנים? מה הסיבה שבחלק מהמדינות יש שפע של מזון, רמת חיים גבוהה ועשירים מופלגים, ובאחרות יש רעב, רמת חיים מחפירה ועניים מרודים?   

    הטענה הבאה שלי עומדת להפתיע אתכם. היא עומדת בניגוד גמור לכל הדוגמאות שסיפרתי עליהן עד כה. המין האנושי הוא אחד ויחיד. כולנו מוכשרים, נבונים וחכמים בדיוק באותה מידה. גם האירופאים,  גם ילידי אפריקה, גם צאצאי הגזע המונגולי. גברים או נשים. אין הבדלים גנטיים משמעותיים בין הגזעים ובין העדות. לכולם מגיעה אותה רמת כבוד.

    למעשה, הטענה שלי (בשם המדענים והאנתרופולוגים, כמובן), היא מעט שונה. לו היו לבני אדם מגזעים שונים אותן הזדמנויות ואותם תנאים, הסבירות גבוהה שהם היו מגיעים להישגים דומים. הסיבה שאין דמיון בהישגים, היא שלא היו לגזעים השונים מלכתחילה אותן הזדמנויות. קליפת כדור הארץ בנויה כך שלא יתכן שוויון כזה. שני גורמים מכריעים השפיעו על השוני בהתפתחות השונה בקרב בני האדם: הגיאוגרפיה והאקלים.    

    עלי לציין בשלב זה, שלא לכל השאלות שבפסקאות הקודמות תמצאו תשובות בהמשך פרק זה. כדי לענות על כל השאלות המעניינות האלה, אפשר לכתוב לא ספר אחד, כי אם אנציקלופדיה שלמה. כאן אסתפק רק בכמה הסברים עקרוניים. מי שירצה להרחיב על כך יוכל לפנות למקורות המומלצים.

    הסיבות מתחלקות לשני סוגים עקרוניים. סיבות מיידיות, וסיבות שורשיות, או יסודיות. לדוגמה, מדוע ניצח קורטז, עם כשש מאות לוחמים ספרדיים (בשנת  1519) את מונטוזומה המולך על מיליוני האצטקים, ומדוע ניצח פיסארו עם כ- 180 ספרדים (בשנת 1532) את אטהואלפא, מלך האינקה, שחלש על כשמונים אלף לוחמים? הסיבות המיידיות הן הרובים וחרבות הפלדה, הסוסים הבלתי מוכרים עד אז ביבשת הדרום אמריקאית, והמחלות שהביאו הספרדים עמם, שאיש ביבשת לא היה מחוסן כנגדן, כגון השפעת והאבעבועות. אולם כל אלה הן סיבות מיידיות. השאלות היסודיות יותר הן, איך זה קרה שדווקא לאירופאים היו פלדה ורובים, ורק להם היו סוסים, והמחלות האירופאיות הכריעו את הדרום אמריקאיים - ומדוע לא קרה הכל הפוך? למה מונטזומה ואטהואלפא לא שטו בראש צי של ספינות לאירופה, וכבשו אותם בסערה ושיעבדום?

    כבר רמזתי לכם את מי אני הולך 'להאשים': את הגיאוגרפיה והאקלים, השונים מהותית ומשמעותית בכל מקום בעולם. לדוגמה, באמריקה הדרומית לא התפתחו (או לא שרדו) בעלי החיים הגדולים, שניתן לרתום אותם לעול המחרשה, כמו הסוס, השור, התאו או היאק. היונקים שנמצאו שם, באזורי האנדים, כמו הלמה והאלפקה, היו קטנים וחלשים מדי לחריש. זו הסיבה שלחקלאים באזורים הללו היתה פחות אנרגיה מבעלי חיים, ולכן לא בנו שם מחרשות וגם לא כרכרות לנשיאת אנשים או משאות, ולכן גם לא המציאו שם את הגלגל. באירופה ובאסיה משופעות הבהמות הגדולות והיונקים הגדולים, יכלו החקלאים לנצל את כוח הבהמות לחריש ולנשיאת משאות, ולכן הומצאו המחרשות והעגלות.

    מקום של כבוד שמור גם להתפתחות הספינות והספנות. באירופה, למרות ששטחה קטן פי כמה משטחה העצום של אפריקה, אורך קווי החוף המפורצים ומרובי האיים גדול הרבה יותר מקו החוף האפריקאי. גם הנהרות באירופה מאפשרים שייט לאורכם, ואילו באפריקה הנהרות מרובי האשדים לא מאפשרים מעבר ספינות עליהם. לכן, באפריקה לא התפתח ענף הספנות, המאפשר נשיאת משאות עצומה ויעילה. לעומת זאת, באירופה השיטו ספינות (ומשאות ומוצרים) על פני הנהרות, וגם יצאו מאירופה לתור את העולם ולהגיע להישגי הספנות הגדולים. כולנו זוכרים את הישגיהם של וסקו דה גמה, מגלן, קולומבוס וקוק.

    תחום הספנות 'גורר' אחריו בהכרח העלאת של רמת המדע, התעשייה והטכנולוגיה. כדי לייצר ספינות צריכים מתכננים שיודעים לתכנן ובעלי מקצוע שמסוגלים לבנות, והספינות מצריכות עצים ומתכות וחבלים, ונמלים לקלוט אותם, ומחסנים עבור הסחורות - וכל הכלכלה והתעשייה מתפתחת במקביל להתפתחות הספנות.

    האירופאים, ששאפו לסחור עם הודו ועם סין ויפן, היו חייבים לעשות זאת באמצעות ספינות, גדולות יותר וחזקות יותר. יש לזכור, כמובן, שבתקופות האלו של סוף ימי הביניים ותקופת הרנסאנס, עדיין לא נחפרה תעלת סואץ לקצר את הדרך. המניע, אם כן, לאירופאים לקדם את הספנות היה עצום. ומה היה המניע של האפריקאים? אפסי, משום שהם נמצאו באמצע הדרך. המרחק בין חופה המזרחי של אפריקה לדרום מזרח אסיה היה קצר בהרבה, והספנות שלהם דשדשה במקום.  

    סיבה יסודית נוספת להתפתחות שוני בתרבויות היא הכיוונים צפון דרום לעומת מזרח מערב. קל יותר לנוע בכדור הארץ על הציר מזרח מערב, שבדרך כלל מתאפיין גם באקלים דומה, מאשר תנועה מצפון אל דרום היבשת, המתאפיינת באזורי אקלים שונים ובלתי עבירים. לדוגמה, מסין היה קל להגיע לאירופה ולסחור עמה (בדרך המשי המפורסמת). אולם להגיע מצפון אפריקה, מהאקלים הים התיכוני, אל דרום אפריקה, היה בלתי אפשרי כמעט. על השיירה היה לחצות את מדבר סהרה, אחד המקומות היבשים, החמים והעוינים ביותר, ואז להגיע לאזורי יערות הגשם המשווניים, שהם מהסבוכים, מהחמים והרטובים ביותר. כדי להסתגל לסביבות כה שונות צריך אוכלוסיות שונות זו מזו.

    האקלים השונה תרם גם את חלקו לצורות המשטרים השונים. לדוגמה, באירופה הגשומה יכלה החקלאות להתפתח ללא עזרת השליט, המלך או המושל, יהיה סוגו אשר יהא. לכן, כוחו היה חלש יותר, ומשליט כזה קצרה הדרך לכינון דמוקרטיה מרובת הבלמים והכוחות המאזנים. באזורים אחרים, יבשים יותר, מדבריים או סוב טרופיים, החקלאים נאלצו להסתייע בשלטון מרכזי חזק ודומיננטי שיסייע להם להשיג את המים הדרושים להם. וכך יכלו לצמוח שליטי על, שניהלו פרויקטים עצומים, כגון בניית סכרים, כריית תעלות מים ומערכות השקיה, ומהם צמחו מלוכות ורודנויות.

    גם המזונות הושפעו כמובן מן הגיאוגרפיה והאקלים, ואלו השפיעו באופנים שונים על האוכלוסיות, כולל השוני בגווני עורו של האדם. באפריקה המשוונית, שם השמש כמעט תמיד בזנית (מעל הראש), בעלי הפיגמנט מלנין שרדו טוב יותר, העור השחור היה בריא יותר ולכן יפה יותר. בארצות צפון אירופה, שם השמש בזוית גדולה וחומה נמוך מאוד, היתה עדיפות שרידתית לבעלי העור הלבן. הם היו בריאים יותר, ולכן נחשבו שם ליפים יותר. למשוואה הזאת נכנס גם נושא ויטאמין D, שגם הוא משפיע על צבע העור, אך אינני רוצה לסבך את ההסברים יותר מדי.

    מתוך הסיבות הללו נוצרו פערים משמעותיים בטכנולוגיות, בתעשיות ובמדעים בין המדינות. האירופאים זינקו קדימה, האפריקאים דרכו במקום. היה זה כר נוח לאירופאים לחדור ליבשת הענקית הזאת, הבתולית, ולכבוש אותה בסערה, ובלא מאמץ יוצא דופן. החלו מאות שנות קולוניאליות, של שיעבוד האפריקאים המקומיים, שהכביד עליהם עוד יותר להתפתח. מה הפלא, אם כן, שהיום הם נמצאים בנחיתות בכל תחום כמעט לעומת המערב?

    אם יש עדיין מישהו שסבור שה'נחיתות' האפריקאית בהשוואת לאירופית היא גנטית, או פגם מורש או מולד, הרי שטעות גדולה בידו. אלו אותם בני אדם בדיוק, שרק המקרה הועיד אותם להתפתח באזורים גיאוגרפיים ואקלימיים שונים, שהובילו אותם לגורלם. אולם הם לא חכמים פחות או מוכשרים פחות מכל אדם אחר בעולם. אחת הראיות לכך היא צאצאיהם של העבדים שהובלו בספינות לעבוד בחינם אצל הלבנים באמריקה, שכיום, משהשתחררו וזכו בשיווי זכויות, החלו להתקדם במעלה החברתי ולהגיע לכל המשרות המכובדות והעליונות במדינה. רק תנו לבני אדם הזדמנות דומה, חזקה עליהם שיגיעו להישגים דומים.     

_____

 1 אם הייתי בוחר תקופה אחרת, נניח במחצית הראשונה של המאה הקודמת, הרי שבמדינות אירופה התחוללו שתי המלחמות הקטלניות ביותר בתולדות המין האנושי; קטל עצום בשדות המערכה בצד טבח שיטתי מחריד של עמים ואזרחים חפים מפשע. כיום, התהפכה המגמה באירופה המערבית, ואזור זה נחשב לשוחר השלום היציב בעולם. יחד עם זאת, אין זה משנה כלל את הטענה המרכזית של הפרק הזה, לגבי ההבדלים בין הגזעים, מפני שגם מנקודת השוואה כזאת, של עוצמת קטל, יש הבדלים, ופרק זה מנסה להבין את הסיבות היסודיות להבדלים הללו.

 2 לאחרונה שינו המנהיגים את שם הבירה פעם נוספת.

 

 

הפנייות עקריות:

רובים, חיידקים ופלדה, ג'ארד דיימונד, עם עובד

בני מיננו, מארווין האריס, ספרית מעריב  

שמונה חזירונים קטנים, סטיבן ג'יי גולד

אנתרופולוגיה תרבותית, ויליאם הבילנד, האוניברסיטה הפתוחה

 

חזרה לדף קופים עם שיגעון גדלות

חזרה לדף הבית של אתר שלהבת