50 ספורים אמיתיים  מאת מוטי ירדני

                 

10. קרני המוות

 

  שני בחורים צעירים נקשו קלות על דלת משרדו של רוברט ווטסון-וואט, המדען האנגלי המפורסם, אשר עסק בחקר גלי הרדיו. רוברט עצמו פתח את הדלת.

  "ערב טוב," פתח אחד מהם. "אני שוחחתי עמך בטלפון, לקביעת הפגישה בינינו."

  "בבקשה, הכנסו," הזמינם רוברט. "אתם ממשרד ההגנה?"

  "אדגר, ממשרד האוויריה," הציג הראשון את עצמו, "וזה עמיתי, ג'ון, ממשרד האוצר."

השלושה ניגשו אל שולחן עבודתו של רוברט והתיישבו לידו.

  "למעשה, עדיין לא סיימתי את עבודתי," פתח רוברט. "אך אני בשלב מתקדם למדי. לא נותר לי אלא לערוך את החומר ולהגיש דין וחשבון מפורט לממשלה ולמשרד ההגנה."

  "אך כפי שאני מבין, יש כבר בידך מסקנות ביניים," ציין אדגר.

  "יותר מכך," השיב רוברט. "סיימתי את החישובים, ויש בידי את התוצאות המוחלטות ואף את המסקנות לגבי עבודתי."

  "אנא סילחו לי," התערב לפתע ג'ון. "אינני בקי בעניין אשר אתם מדברים עליו. למעשה, נשלחתי לכאן ממשרד האוצר רק כדי ללמוד את הנושא..."

  רוברט התרווח בכסאו. "ובכן, אני עוסק מזה שנים אחדות בנושא הפרעות אטמוספריות, וחקר גלי הרדיו, שזה תחום מחקר חדש יחסית. לפני מספר חודשים פנו אלי ממשרד האוויריה, בכדי לבדוק אפשרות לפתח נשק חדש, אשר ישגר קרני רדיו רבי עוצמם דיים כדי להפיל מטוסי אויב באוויר."

  ג'ון הקשיב מרותק ונראה מרוגש לשמע הדברים. עיניו נצצו מעט. "שמעתי כי אכן מתכננים לפתח 'קרני מוות' בעזרת גלי הרדיו... היש בזה ממש?"

  "הלוא לשם כך הגענו לכאן," התערב אדגר. "אנו הראשונים באנגליה אשר אמורים לשמוע מפי מר ווטסון- וואט את התשובה המדוייקת לשאלה הזאת!"

  "ובכן, צר לי לומר כי איני איש בשורה היום," אמר רוברט. "הדבר אינו מעשי. בהתאם לחישובים שערכתי, גלי הרדיו חלשים מדי מכדי להפיל מטוסים באוויר. כדי להפיק גלי רדיו כה חזקים, נצטרך לבנות תחנות כוח אדירות מימדים, מעבר לכל דמיון, ואשר תעלנה סכומי עתק. המספרים כה עצומים, עד כי אני קובע בביטחה שהרעיון כולו אינו מציאותי, וישאר בגדר דמיון בלבד!"

  פניהם של אורחיו נפלו. "אם כן, הכל היה לשווא..." מילמל אדגר.

  "אבל..." נשמע קולו של רוברט, והשניים מיהרו ונשאו אליו מבטם. "לפני מספר ימים עלה בראשי רעיון אחר. אפשר לנצל את גלי הרדיו כדי לגלות ולאתר מטוסים בשמיים ממרחק רב, אפילו ממאות מילין..."

  "לגלות מטוסים ממרחק כה רב?" תמה אדגר. "כיצד? הלא לשם כך בנינו קירות עץ אקוסטיים גדולי מימדים, המסוגלים לקלוט את רעש המטוסים ממרחק כמה מילין בלבד..."

  "ובכן, יתכן וניתן לנצל את גלי הרדיו למטרה זו," חזר ואמר רוברט. "כשם שחלק קטן מגלי הרדיו חוזר משכבות גבוהות באטמוספירה, נוכל לשדר גלי רדיו אשר יתקלו במטוסים, וחלק מן הגלים יוחזר ויקלט. כך נוכל לחשב את המרחק של כלי הטיס ואף לאתר את כיוונו בשמיים... מכל מקום, את ההמלצה הזאת אני עומד להכניס לדו"ח שלי."

  אדגר הניע ראשו בהתפעלות. "גם נושא זה בעל חשיבות מירבית! אני משוכנע שמשרד האוצר יפריש סכום נכבד על מנת לפתח מערכת אשר תגלה את מטוסי האויב המתקרבים!"

 

*  *  *

 

  החישובים של רוברט ווטסון-וואט היו נכונים, והרעיון שלו לאתר מטוסים בעזרת גלי הרדיו היה מבריק. בתוך שנים אחדות ניבנו מכשירי ראדאר רבים, אשר כבר במלחמת העולם השנייה סייעו לאנגליה במלחמתה בגרמנים.

  מאז החלה תקופה חדשה בהתפתחותה האנושית. מכשירי הראדאר, מכ"מ בעברית, מסייעים לאדם בעשרות תחומים. בניווט מטוסים ואוניות, בשדות תעופה, בחיזוי מזג האוויר, בגילוי סערות, במעקב ובהנחיית חלליות ולוויינים, וכמובן בשימושים צבאיים רבים ומגוונים.

 

 

חזרה לדף 50 ספורים אמיתיים

 

חזרה לדף הבית של אתר שלהבת