קטע מתוך: מהי תכלית החיים?

 

לאורך כל ההיסטוריה הכתובה (חמשת אלפי השנים האחרונות), וגם לפני כן, בתקופה הפרה-היסטורית, הכבוד של בני האנוש היה מוטל על כף המאזניים, והתבטא בתשובה לשאלה הזאת. בעולם הקדמון, שבו כדור הארץ ניצב במרכז היקום, והאדם היה נזר הבריאה ושלט בעולם, היה ברור לכל, מעבר לכל ספק, שזהו יעודו האלוהי של האדם: לשלוט ולמשול בכל. האמונה הזאת היתה כה חזקה ומושרשת, שכל מי שסטה מן התלם הסתכן בנפשו. בני אדם נכלאו ועונו ואף הוצאו להורג אם רק העזו להטיל ספק ביעודו העליון של האדם, כפי שנכתב והוגדר בספרי הקודש. 

    בכוונתי להתבסס על רמזים מן המדע, שלוקטו טיפין טיפין מזמנים שונים, ממקומות שונים,  מדיסציפלינות שונות ועל ידי אנשים שונים. הרמז הראשון שהמענה לשאלה הזו אולי אינו כה ברור והחלטי הגיע מן השמיים דווקא. תחילת הסיפור במאה הראשונה לספירה, שם נשא בגאון הגיאוגרף תלמי את דגל הידע האסטרונומי. הוא תאר את היקום כפי שראהו במו עיניו: כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והכל סובב סביבו: השמש וכל הכוכבים משלימים הקפה פעם ביממה, ואילו הירח משלים הקפה פעם ב- 28 ימים, ולכן, אין ספק: אנו במרכז היקום. אלף וארבע מאות שנים בערך משלה גישתו בכיפה ללא עוררין. הכנסייה הקתולית אימצה בהתלהבות את השקפת העולם הזו, מפני שהיא תאמה להפליא את אמונתה שלה: כך נברא התבל בידי אלוהים. המדענים, לעומתם, מצאו את עצמם נבוכים: הם התקשו בעליל להסביר את "מרכזיותה הנפלאה" של הארץ על פי המתודה המדעית.

    במאה החמש עשרה הגיעה שעתה של הטעות הזאת להתגלות. ניקולאוס קופרניקוס, אסטרונום פולני צנוע כתב ספר שהכיל חישובים, מספרים ואיורים. המיוחד בספר חשוב זה, שהצליח להוכיח כי ההשקפה הקודמת שגויה, וכי השמש נמצאת במרכז. כדור הארץ מקיף אותה כמו שאר כוכבי הלכת.

    בום!!! הדבר נפל על כל העולם כרעם ביום בהיר. הכנסייה הקתולית רתחה מכעס, מפני שגזלו ממנה את מרכזיותה של הארץ; לעומתם המדענים שיחררו אנחת הקלה, מפני שאם הארץ איננה במרכז, אז גם אין צורך להסביר למה היא נמצאת במרכז... התובנה הזאת היתה כל כך חשובה, עד שהיא מכונה כיום "המהפיכה הקופרניקית". היא חוללה רעידת אדמה בעולם המדע, האסטרונומיה והפיזיקה, שישתנו לעד בעקבותיה. העולם, עם כל הכבוד הראוי לו, נדחק לשולי אחת הגלקסיות הממוצעות מתוך הרבות הקיימות.

 

חזרה לדף קופים עם שיגעון גדלות

 

חזרה לדף הבית של אתר שלהבת